נהוג לחשוב כי רמות הכולסטרול המומלצות הינן קבועות וברורות, אך למעשה רמות הכולסטרול המומלצות משתנות מאדם לאדם. כמו כן, רבים חושבים כי רמות כולסטרול גבוהות הינן בהכרח מסוכנות, למרות שקביעה זו אינה מדוייקת ותלויה בפרמטרים השונים המרכיבים בדיקת כולסטרול והאיזון בין הכולסטרול הטוב לכולסטרול הרע.

ככל שמצבו הבריאותי של אדם, ההיסטוריה הרפואית שלו, ההיסטוריה הרפואית של משפחתו ונטייתו למחלות לב מציבים אותו ברמות סיכון גבוהות יותר, כך רמות הכולסטרול המומלצות יהיו לרוב נמוכות יותר. כמו כן, גם הגיל והמין של המטופל רלוונטים אף הם לצורך קביעת רמות הכולסטרול המומלצות.

בהתאם, גם השאלה האם טיפול תרופתי הינו נדרש, משתנה בהתאם לרמות הסיכון. כלומר, לאנשים בעלי רמות סיכון שונות, ייקבעו בדרך כלל יעדים וגבולות שונים לרמות הכולסטרול המומלצות, כאשר הכוונה היא בעיקר לרמות כולסטרול רע וגם ההחלטה אם ליתן למטופל תרופות להורדת רמות הכולסטרול, תושפע מגורמים אלו.

כך, לאדם בקבוצת סיכון גבוה (למשל חולי סכרת או אדם בעל היסטוריה של מחלת לב), ייקבע יעד כולסטרול נמוך יותר, לעתים אף מתחת ל - 70 LDL. לעומת זאת, רמת הכולסטרול הרע המומלצת למי שאינו סובל מגורמי סיכון כלשהם אשר מצבם הרפואי שפיר, יכולה להיות רמה מתחת ל 160 דציליטר למיליגרם.

לגבי אנשים שאינם בקבוצת סיכון מיוחדת, נהוג אם כן לסווג את רמות הכולסטרול הרע המומלצות לפי החלוקה הבאה :
LDL < 100 רמת כולסטרול רע אופטימלית
129 > LDL > 100 נחשבת רמה הקרוב לאופטימלית
130 < LDL < 159 רמת כולסטרול רע גבולית
160 < LDL < 189 רמה גבוהה של כולסטרול רע
189 < LDL רמה גבוהה מאוד של כולסטרול רע

לעומת זאת, ככל שעולה דרגת הסיכון לטרשת עורקים ולמחלות לב, כך רמות הכולסטרול המומלצות יירדו בהתאם. כך למשל, רמות הכולסטרול המומלצות לחולי סכרת, המשתייכים לקבוצת סיכון גבוה, הינה פחות מ - 100 LDL, ואף פחות מ - 70 LDL לפי המלצות שונות.

סיווג רמות הכולסטרול הטוב (ה - HDL) נחלק לשניים:

HDL < 40  הינה רמה נמוכה, המשקפת סיכון גבוה יותר למחלות לב.
HDL > 60 הינה רמת כולסטרול טוב גבוהה, המומלצת הן לנשים והן לגברים. לרמת כולסטרול טוב גבוהה, מיוחסת יכולת להקטין את הסיכון למחלות לב וטרשת עורקים.
 
הגורמים לרמות HDL נמוכות הינם בין היתר הבאים : עישון, מיעוט פעילות גופנית, עודף משקל או השמנת יתר (BMI > 25 ומעלה), עודף טריגליצרידים, צריכת פחמימות יומית גבוהה, סכרת וגורמים גנטיים אחרים. בהתאם, במקרים בהן מטופל סובל מרמות כולסטרול טוב נמוכות, עשוי הרופא המטפל להמליץ על טיפול אפשרי המשלב הורדת כולסטרול רע, יחד עם העלאת כולסטרול טוב, תוך הכוונת הטיפול לגורמים המשפיעים על רמות הכולסטרל, הן הטוב והן הרע. במקרים אחרים עשוי הרופא המטפל להמליץ על טיפול תרופתי שיש בו כדי להועיל ולהשפיע על רמות הכולסטרול הטוב (למשל בדרך של טיפול על ידי חומצה ניקוטינית או פיבראטים).