אזטימייב, המוכרת בשם אזטרול, הינה תרופה חדשה מסוגה, המעכבת ספיגת כולסטרול במעי. סטטינים המעכבים יצירה של כולסטרול או פיבראטים המשפיעים על מטבוליזם של השומנים, אינם מונעים יצירה מוחלטת של כולסטרול, ובכך יתרונו של האזטרול, המאפשר הפחתה של ספיגת כולסטרול בגוף, גם לאחר עיכוב יצירתו באמצעות סטטינים למשל. מנגנון פעולה זה מהווה השלמה למנגנון המוכר בפעולת תרופות אחרות, דבר שהופך את אזטימייב לאלטרנטיבה טיפולית שיכולה להצטרף לטיפולים אחרים, כאשר יעד הפחתת הכולסטרול אינו ניתן להשגה או כאשר לא ניתן להגדיל  מינונים, למשל בשל בעיית סבילות לתרופות אחרות.

אזיטרול לבדה עשויה לאפשר הורדה של כולסטרול בשיעור של 15%-20%, במינון של 10 מ"ג ליום, אך הפוטנציאל המיוחס לה הינו במיוחד בשילוב עם סטטינים.

יצוין, כי בשנת 2006 החל מחקר שנועד להשוות בין אזטרול לניאספן, ביכולת למנוע טרשת עורקים (על ידי מדידת עובי הדופן של העורקים), אך הפסקתו לאחרונה מעלה ספקות באשר ליעילותה של התרופה במניעת טרשת עורקים, למרות יכולתה להפחית כולסטרול רע. זאת בנוסף למחקר ה - Enhance שהראה אף הוא ששילוב בין סטטינים לאזיטרול אינו משפר את עובי דופן העורקים. דומה כי תשובות ברורות יותר יתקבלו בעתיד עם השלמתם של מחקרים נוספים שאמורים לבחון את יעילות התרופה במניעת מוות ממחלות לב, שבץ וכיו"ב, ועד אז צפוי כי תרופה זו תמשיך לשמש כחלופה לטיפול נגד כולסטרול גבוה ובשילוב יחד עם סטטינים. טיפול באזטרול עלול להיות מלווה בתופעות לוואי שונות, אף שתופעות הלוואי החמורות אינן שכיחות. בין תופעות הלוואי החמורות העלולות להתלוות לשימוש באזטרול (הן כתרופה בודדת והן בשילוב עם סטטינים), כלולות למשל דלקת לבלב, נזק לשרירים (מיופתיה), טרומבוציטופניה (מחסור בטסיות דם) ועוד. בה בעת יצוין כי תוצאות מחקר שנועד לבחון אם טיפול באזטרול נקשר בשכיחות גבוה יותר של מקרי סרטן, הראו כי הטיפול אינו נקשר בשכיחות מקרי סרטן גבוהה יותר בהשוואה לטיפולים אחרים בתרופות להורדת כולסטרול: Journal of Clinical Lipidology